פסק-דין בתיק ת"א 1576-05-09

1.         התובע, יליד 17.8.60, נפגע ביום 11.5.05 בתאונת דרכים , כאשר משאית נסעה לאחור, פגעה בתובע , הפילה אותו על הריצפה ולאחר מכן הטריילר של המשאית עלה לתובע על הרגל.

2.         התאונה ארעה במהלך עבודתו של התובע, שהיה גם הוא נהג משא תומך טריילר, והמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה.

3.         התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

הנתבעת הודתה בארוע התאונה ובחבותה לפצות את התובע,  והמחלוקת בין הצדדים היא בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובע (כאשר עיקר המחלוקת היא בשאלת שכרו של התובע בתקופה שקדמה לתאונה, שאלה שעליה הובאו רוב הראיות).

הנכות  הרפואית -

4.         ממקום התאונה נלקח התובע לבית חולים קפלן, שם אובחן כסובל מדיסלוקציה אחורית וסיבובית של ברך ימין. התובע אושפז בבית החולים מיום 11.5.05 עד 26.5.05. במהלך האשפוז בוצעו שני ניתוחים. התובע שוחרר לביתו עם המלצה להליכה עם מחוך לברך, הליכה חלקית באמצעות הליכון או קביים , קבלת טיפולי פיזיוטרפיה ומעקב רפואי.

5.         ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכויות כדלקמן:

נכות  זמנית בשעור של 100% מיום 11.5.05 עד 31.12.06.

נכות צמיתה בשעור של 58% מיום 1.1.07 לפי הפרוט הבא:

20%   בגין אי יציבות ברך ימין, לפי סעיף 48(2)ב' לתקנות.

10%   בגין אי יציבות ברך ימין לפי מחצית סעיף 48(2)א' לתקנות.

10%   בגין הפרעה הסתגלותית ,נכות בתחום הנפשי לפי סעיף 34ב' לתקנות.

5%    בגין צלקת, לפי סעיף 75(1) לתקנות.

סה"כ נכות משוקללת  בשעור 38.44%.

ועדת הרשות הפעילה את תקנה 15 במלואה ונכותו של התובע הועמדה על 58%.

6.         משרד הבריאות קבע לתובע מגבלה בניידות בשעור של 55%.

הנכות התפקודית -

7.         בתצהיר עדות ראשית של התובע (ת/1) הוא טען כי נכותו התפקודית עולה "באין ערוך" על הנכות שנקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכי בעקבות התאונה הוא הפך לשבר כלי , הוא נעזר בקביים , מוגבל בעשיית פעולות בסיסיות ונכותו פגעה ופוגעת בכושר העבודה שלו ובתפקודו. התובע טען כי לפני התאונה הוא חי ברמת חיים גבוהה מאד ואף בנה בית רב קומות מצופה אבן, וכי לאחר התאונה הוא חי מקצבת נכות בלבד בסכום של 1,200 ש"ח. לדבריו, חייו נהרסו בעקבות התאונה , כתוצאה מהפגיעה ברגלו הוא אינו מתאים לנהיגה ובכך תפקודו להשתכרות נפגע בשעור של 100%.

8.         התובע טען כי הוא פנה למוסד לביטוח לאומי לצורך שיקום ונענה כי בגילו הוא אינו מתאים לשיקום.